לקראת יום הולדתי ה 60 בשנת 2019 לאחר שנים של הדחקה, החלטתי "להתקרב אל עצמי"
ולהתמודד עם האובדנים והכאבים "פנים אל פנים".
הנייר – כחומר גלם, אותו אני קורעת, מפוררת, לשה, דוחסת, מקמטת ולבסוף מחברת מחדש, מדביקה ומחליקה, מאפשר לי ריפוי והתחדשות.
בעזרת הנייר, אני בוראת עולם מטאפורי חדש, אשר מוצג כאן לראשונה בביתי. הבית הופך, למשך חודש ימים, למרחב פתוח, המשלב אומנות - חוויה ויזואלית, התבוננות פנימית, מפגשים ורב שיח.
בסלון הבית מוצג: "דיאלוג עם אמא"
"גבעולים של פרחים אפשר לגזום"
בגרם המדרגות מוצג: "דיאלוג עם אילן"
"תעתועים" משחק איקס, מיקס, דריקס
בקומה העליונה בגלריה מוצג: "דיאלוג עם אבא"
"היש אמת אחת"?
"את הצורות שנותנות חיים לסימנים, תמצא בכל דבר בטבע.
עלינו, המשוררים והאמנים שמחפשים את נשמת הדברים, מוטלת החובה לנחש ולגלות אותם, למען כל הצמאים ליופי ולאמת."
מתוך שיחות עם ברנקוזי
לאחר שעות רבות של עבודה עצמית ואישית, התערוכה היא יציאה מהמרחב האינטימי שלי
אליכם...
